מהפיכת שימור הביציות

ככל שהקפאת הביציות נעשית בגיל מוקדם יותר - סיכויי ההצלחה להרות בעתיד מהביציות המוקפאות וללדת ילד בריא גבוהים יותר

בחודש ינואר 2011 הוכל בישראל חוק הקפאת הביציות לפיו כל אישה (נשואה, רווקה, גרושה, אם לילדים) בגילאי 30-41 יכולה להקפיא ביציות. עד להחלתו של החוק אפשרות הקפאת הביציות הייתה זמינה אך ורק משיקולים רפואיים, לרבות מחלה קשה של האישה, טיפול כימותרפי או קרינתי שעלול לפגוע בשחלות ובכושר הפוריות, או בעיה אצל בן הזוג המתבטאת בהעדר זרע זמין להפריה. הכלת החוק במסגרת סל הבריאות (היינו, קבלת מימון מקופות החולים) מתאפשרת אך ורק עבור התוויות רפואיות מסוימות בלבד.

עם הגיל חלה ירידה משמעותית בפריון האישה. בין גיל 25 ל- 35 פוחת כושר הפוריות של האישה במחצית ואילו בגיל 40 פוריותה של האישה היא מחצית מפוריותה בגיל 35 מאחר שמאגר הביציות בשחלות מדלדל ואיכותן נפגמת.

הרוב המכריע (90%) של העוברים הנוצרים מביציות של נשים שגילן עולה על 40 אינם תקינים מבחינה גנטית. לפיכך, נשים רבות שמעוניינות בהריון בגיל מבוגר, עשויות להזדקק לתרומת ביציות.

תהליך ההקפאה מאפשר שימור של הביציות לאורך זמן, והן נשמרות במצבן הטוב ביותר. כך שלמעשה אישה שהקפיאה ביציות בגיל 30, הפשירה אותן בגיל 40, הפרתה אותן והרתה מהן חווה את ההיריון כאילו הייתה צעירה יותר בעשור.

במקרה של אישה נשואה במהלך טיפול הפריה חוץ גופית, אם נמנע מבן זוגה לתת זרע תקין ביום שאיבת הביצית, תבוצע הקפאת ביציות.

ככל שהקפאת הביציות נעשית בגיל מוקדם יותר כך סיכויי ההצלחה להרות בעתיד מהביציות המוקפאות וללדת ילד בריא גבוהים יותר. אצל נשים מבוגרות יותר (ובפרט לאחר גיל 40) הסיכוי להצלחת הטיפול, משמע לידת ילד בריא, הוא קטן יותר.

המאמר המובא לעיל נכתב על ידי ד"ר דן לוין בשנת 2013